#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ד. כיצד אמרה הגמ' דבבא
דרישא פטור ומותר והרי עבר על לפני עור או על איסור דרבנן שחייב להפרישו מאיסור? "	"תירצו התוס' (ד""ה בבא) דמיירי בנכרי והחפץ של נכרי שאין כאן איסור
כלל <sup>א</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>א. 
והרשב""א והר""ן תירצו דהאי פטור ומותר הוא מצד איסור שבת קאמרינן ולא דיברו משאר
איסורים.</span>"	שבת תוס' ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ה. כיצד אמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור חוץ משלשה והרי יש עוד פטורים
ומותרים: 1) עני חייב ובעה""ב פטור 2) המכבה את הנר בשביל
החולה 3) ר""א פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון ולר""א יוצאת אשה בכובלת
לכתחילה? "	"1) שמואל מנה רק פטורים שיש בהם מעשה.<br>2) תירצו התוס'
(ד""ה בר) דמוקי לה בחולה שיש בו סכנה והא
מילתא דפשיטא היא ולא איצטריך ליה לשמואל לאשמעינן <sup>ב</sup>.<br>3) תירצו התוס'
א. דלא חשיב שמואל אלא
פטורים השנויים במשנה. ב. דיש גירסא שלפיה ר""א אמר לר""מ שלדבריך צריך להיות פטור אבל אסור, אף
שלר""א עצמו יוצאת לכתחילה <sup>ג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ב. 
והרשב""א תירץ דלא אמר שמואל אלא היכי דאמרו פטור מחמת שאינה מלאכה גמורה דומיא דמתני' דהכא.
<br>ג.  כתב
הרשב""א די""מ דר""א לא התיר לכתחילה אלא בכובלת, והלכך תני התם פטור משום
צלוחית של פלייטון דפטור אבל אסור.</span>"	שבת ג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו. מה פירוש פטורי דאתי
בהו לידי חיוב חטאת? "	"רש""י פירש עקירות שהן
תחילת המלאכה דאיכא למיגזר דילמא גמר לה ואתי לידי חיוב חטאת <sup>ד</sup>. ובשם רבותיו פירש פשיטות יד מרשות לרשות
בין מלאה בין ריקנית היא תחילת המעשה דאתי לידי חיוב חטאת. וכתב בתוס' הרא""ש שפירוש ריב""א
(בתוד""ה פטורי) הוא כפירוש זה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ד.  והרשב""א
כתב די""מ איפכא שהנחות קא חשיב, משום שעל ידן נגמרה המלאכה ובא בהן לידי חיוב חטאת.</span>"	שבת ג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. היתה ידו מלאה
פירות והוציאה לחוץ, תני חדא אסור להחזירה, ותני אידך מותר להחזירה? (6) "	"א. מ""ד שאסר סבר עשו ידו ככרמלית ומ""ד שהתיר סבר דלא עשו.<br>ב. דכ""ע עשו ידו ככרמלית, למטה מעשרה אסור למעלה מעשרה מותר.<br>ג. אידי ואידי למטה מעשרה ולאו ככרמלית דמיא, כאן מבעוד יום שלא קנסוהו וכאן משחשיכה שקנסוהו.<br>ד. כאן בשוגג דלא קנסוהו וכאן במזיד דקנסוהו.<br>ה. אידי ואידי בשוגג, מר סבר לא קנסו שוגג אטו מזיד ומר סבר קנסו.<br>ו. לעולם לא קנסו, לאותה חצר מותר לחצר אחרת אסור."	שבת ג: - ד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. הוציא ידו מלאה פירות למעלה מעשרה מותר להחזירה. והרי למעלה מעשרה אפי'
לכתחילה מותר להוציא ולהחזיר דהוי מקום פטור? "	"תירצו התוס' (ד""ה כאן) דקמ""ל דאפילו הוציאה מתחילה דרך מטה מי' מותר
להחזיר למעלה מי' ולא קנסוהו <sup>ה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ה.  והרשב""א
כתב דאסור להוציא למעלה מי' דחיישינן דילמא שדי להו או משום שאם תתיר למעלה מי' יבוא להוציא למטה מי'. ובשם רבו כתב שאסור
להוציא למעלה מי' משום דדמיא למוציא למעלה מי' דאסור.</span>"	שבת תוס' ג:		
